לחזק את המנהג דאמירת פרקי-אבות במשך שבתות הקיץ. וכדאי ונכון ללמוד בעיון כמה משניות מהפרק, או משנה אחת עכ״פ.
לחזק את לימוד הרמב״ם.
שבת ענינה מנוחה, שעי״ז נעשית שלימות האדם ושלימות העולם, עד לשלימות הגאולה (היפך טלטול הגלות).
מוח – ענינו מנוחה, ולב – ענינו תנועה תמידית דרצוא ושוב, והכוונה – ״שוב לאחד״, מצב של מנוחה.
נקודה משותפת בכל עניני עבודת האדם – ״לעשות רצון אביך שבשמים״, ולא לעשות מצוות אביך – שרצון הוא אחד בכל המצוות, משא״כ מצוות נחלקות לפרטים (תרי״ג מצוות).
הזריזות עתה צ״ל לא בעצם פעולת הגאולה, אלא בקבלתה.
החסיד ר׳ הלל מפאריטש אמר תיקון ליל שבועות גם בליל שני.
פעם אמר אדמו״ר נ״ע תיקון ליל שבועות גם בנסיעתו ל״דאטשע״.
אמירת תיקון ליל שבועות כולו, מתחלתו ועד סופו כמנהג רבותינו נשיאינו, עד לכ״ק מו״ח אדמו״ר.
כל מציאות האדם נעשית מציאות התורה, והאדם הוא רק ״רגלים״ לתורה.
אף שלכו״ע בשבת ניתנה תורה – בזמן הזה אא״פ שזמן מ״ת יהי׳ ביום השבת (כי לא בד״ו פסח ויום א׳ דחגה״ש חל ביום ב׳ דפסח).
״מיד״ ר״ת משה, ישראל ודוד – הג׳ רועים השייכים לחגה״ש.