ש״פ וישלח, ט״ז כסלו ה׳תשנ״ב
הוראות
לארגן התוועדויות חסידיות בי״ט כסלו בכל מקום האפשרי, בעיר זו וכן בכל העיירות בכל העולם, [בי״ט כסלו עצמו – בליל י״ט, או ביום, או במוצאי היום],
ובכל מקום – עם כל ה״שטורעם״ והתוקף, כך שבכל מקום ומקום מתקיימת ההתוועדות העיקרית. והתוועדות עיקרית במקום א׳ אינה בסתירה לה״עיקר״ שבמקום שני, ואדרבא – כל א׳ עוזרת לה״שני״, עד באופן של ״קנאת סופרים תרבה חכמה״.
ולהתחיל בעריכת ההתוועדויות ביום הראשון, וכן ביום השני, ועאכו״כ ביום השלישי (י״ט כסלו), ולהמשיך בהם בימים שלאחרי זה, ובפרט בימי החנוכה, ״מוסיף והולך מיום ליום״. ובעת כל התוועדות – יש לדבר דברי תורה, דברי תפלה ודברי חסדים טובים.
ועל כל אחד ואחד להשתדל בארגון התוועדויות אלו – עכ״פ במקום אחר, ומה טוב – בב׳ או בד׳ מקומות, ע״י מינוי שליח, או ע״י עריכת ההתוועדויות בזמנים שונים (שאז ביכלתו להשתתף בכולם).
בפרטיות יותר – יש לכאו״א להתחיל בעריכת ״התוועדות״ בעצמו, לקבץ עשר כחות הנפש שלו, ולאח״ז גם לסדר התוועדויות עם בני ביתו, ובני ישראל שבסביבתו, ועד בכל מקום ומקום כנ״ל.
לנצל ימים אלו שבסמיכות לי״ט כסלו (שאז התחיל עיקר הענין ד״יפוצו מעינותיך חוצה״) – להדפיס דברים בתורה שבכתב ותורה שבעל פה לפי הצורך, ועאכו״כ לפי ההכרח.
נקודות
שבת זה הוא למחרת ט״ו כסלו, שבו ״קיימא סיהרא באשלמותא״ – המורה על שלימות העבודה דבנ״י. ובפרט בחודש כסלו – שבחודש זה הוא מ״ת דפניה״ת.
הקשר לפ׳ וישלח – שיעקב שלח מלאכים אל עשו להודיעו ולפעול בו שהכל מוכן להגאולה, להמצב ד״והיתה לה׳ המלוכה״ – שלימות העבודה. והפרשה שלאח״ז – ״וישב יעקב״, ״ביקש יעקב לישב בשלוה״ – הו״ע הבקשה לשלוה האמיתית דכל ישראל בהגאולה.
ועאכו״כ בזמננו זה – לאחרי שכבר גמרו כל הענינים, גם ״צחצוח הכפתורים״ (כמדובר כמ״פ), וצריכים רק לפתוח העינים, ולראות ה״שולחן ערוך״ דסעודת לויתן ושור הבר ויין המשומר, ביחד עם עצומ״ה כביבול, ודוד מלכא משיחא שאומר ״לי נאה לברך״.
״קיימא סיהרא באשלמותא (בט״ו בחודש) נמשכת גם בחצי השני של החודש, כי זה שהלבנה הולכת ומתמעטת (לאחרי ט״ו בחודש) הוא רק בהענינים שבהם צ״ל ״יפקד מושבך״ בכדי שיהי׳ ״ונפקדת״; אבל שאר הענינים הם בתכלית השלימות, ואדרבא – באופן של עלי׳ מיום ליום, כמודגש במנין ימי החודש, שלאחרי ט״ו בחודש מספר היום בחודש הולך וגדול.
״צרפת״ (בהפטורת שבת זה) היא בגימטריא ״770״, השלימות דמספר שבע (שבעה ימי הבנין) – עשר פעמים שבע ועשר פעמים שבעים.
המשך ימי חודש כסלו – לאחרי י״ט כסלו: ״אך טוב לישראל״ (כ״א בחודש), ״בך יבורך ישראל״ (כ״ב בחודש), ״ושמתי כדכד״ (כ״ד בחודש), ״כה תברכו את בנ״י״ (כ״ה בחודש).